כשהיא אמרה שעיניים שננעצות כואבות לה ...
היא ישבה מולי .... אישה מרשימה נראית כמו אלה פרעונית ממצרים, מהממת,יפה,מאד מיוחדת,לא משהו שרואים הרבה.
יש הרבה דברים בחייה שהיא אינה מבינה ולפעמים היא פוחדת להגיד שלא יחשבו שהיא השתגעה.
היא מאד רגישה , היא בוכה הרבה ,כל דבר נוגע בה , לפעמים עד כדיי כאב , גם כשנועצים בה מבטים...
דיברנו על זה , האדם בנוי ממספר אינטיליגנציות, רגשית,חשיבתית,גופנית,תחושתית ותודעתית כל אלה מתפקדים במקביל : הרגשות וכל עולם הרגש המודע והתת מודע, החשיבה וכל עולם השכל שלנו, הגוף שלנו ,הרקמות העמוקות, השלד שלנו, מערכת הנשימה והיציבה אשר מחוברים בחיבור ישיר לנפש שלנו, החושים שלנו והתודעה שלנו שבעיניי ולאחר הרבה מאד מפגשים עם נשים ואנשים - היא היכולת לראות ולהרגיש דברים שאינם נראים לעין אך הם וודאיים לנו.
ולכן כאשר כל מכלול האינטיליגנציות עובד בהרמוניה וכאשר יש שקט בכל אינטיליגנציה אנו מנצלים את רב הפוטנציאל שלנו והיה ויש "פלונטר" באחת מן האינטיליגנציות כל הבניין היפה שלנו מסתבך ואז מתחילים קשיי תפקוד, פחדים, דאגות, חששות, וחוסר אמונה בעצמי.
הרבה פעמים עולם התודעה והחושים והרגישות התחושתית יכולים להביא לקריסתו של אדם כולל : פרנויות,פוביות,התקפי חרדה, תסכולים גדולים וערך עצמי נמוך.
זאת הסיבה שתמר (שם בדוי) הרגישה שהיא משתגעת ... היא פחדה לדבר על העניין :שהעיניים ננעצות בה , זה כואב לה בגוף .
בדיוק כמו שמבט "גוער" של אמא יכול לגרום לילד להתכווץ ,בדיוק כמו שנכנסים למקום אחריי מריבה וניתן לחוש זאת באוויר ועוד ועוד מצבים.
כאשר תמר הבינה שהתחושה הזו לגיטימית וכאשר הבינה שהיא אדם מאד רגיש ושלפעמים היא מסוגלת לראות דברים שאחרים אינם רואים היא בעצם התחילה לקבל את עצמה באהבה , הפסיקה לשפוט את עצמה או לראות את עצמה כ"לא שפויה" היא הבינה שהיא אדם שפוי ומאד רגיש בכל האינטיליגנציות ואפילו למדה להשתמש ביכולות שלה לטובתה ולטובת אחרים.
אנחנו כבני אדם מורכבים כמלאכת מחשבת קשורה ומתוחכמת ועלינו להבין זאת להוקיר זאת ואז נוכל להנות ממי שאנחנו וממה שיש לנו לתרום.
